<h1>סימני התרומה לסימן כ"ח</h1>
<h2>דף סד.</h2>
והא דאמרן אין לוקחין ביצים טרופות בקערה מעכו"ם וטעמא דכיון שאין רגילות למוכרן כך מוכחא מלתא שהם של טריפה ומכרן לו ישראל חתוכות להיכירא שלא יקנם ישראל ממנו אע"פ כן אותן קנטלייש ואובליאיי' שנלושו מבצים מותר לקנותן מן העכו"ם דרוב עסות אינן נלושות אלא מבצים שלימות תחלה ביד עושה העיסה וגם אין לאוסרן משום חששא דשמא היה דם בביצים דרוב ביצים אין בהם דם וגם כשאוכלין ביצים צלויות בגחלים אין בודקים אותם אם יש בהם דם ואין יכולין לבודקן אלא אזלינן בתר רובא ואע"פ שרגילות לעיין בהם משום דם כשעושין מהם תבשיל ללבנו או לבשלו במחבת בלא קליפה או נטגן חומרא בעלמא הוא ואם לא בדקן תחלה מותרין מיהו יש שרוצים לאוסרן אותן אובליאייש וקנטלייש לקנותם מן הגוים משום בשולי עכו"ם של ביצים ואפילו אותן שאין שומרין עצמן מפת של עכו"ם דאמר בירושל' פת עמעמו [נמנו] עליו והתירוהו חכמים וגם רבי התיר את הפת מ"מ איסור בשול עכו"ם משאר דברים לא הותר כדמפרש רבינו יעקב דשתי גזרות הוו כדתנן פרק אין מעמידין (מ"ז) הפת והשלקות של עכו"ם וגם בגמרא רוצה להביא פסוק לאסור מלחם לא אכלתי ומים לא שתיתי מה מים שלא נשתנו כו' ואלו גזירת פת היה גלוי לכל שמשמונה עשר דבר הן פתן ושמנן כו' והגזירות של שמנה עשר דבר היו הכל בקיאין בהם כדאמרינן התם אם יבא אליהו ויתיר אין שומעין לו שכבר פשט איסורו ואם כן איך היה טועה לומר דבשולי עכו"ם מן התורה אלא שתי גזירות היו תחלה גזרו על שלקות ימים מקדם והיה סבור דמן התורה הן ולבסוף אתו שמאי והלל וגזרו על פתן ולבסוף כי התירו גזירת פת לא הותר' גזירת בשולי עכו"ם משאר דברים ואומר מורי רבינו דכיון דהביצים הן בטלים ואינן בעין והעיסה עיקר שהרי מברכים עליה המוציא לחם מן הארץ להכי אין איסור בשולי עכו"ם בבצים וכדאמרינן פרק אין מעמידין (ל"ח) כסא דהרסנא יש בו משום בשולי עכו"ם פשיטא מהו דתימא הרסנא עיקר ושרי קמ"ל קמחא עיקר ואסור אלמא אי הוה הרסנא עיקר אין איסור בקמח כיון שאין עיקר ואפ"ה אותם פנטייזא של דגים שאפאן עכו"ם שהדגים אסורים משום בשולי עכו"ם כמו כן אף העיסה מבחוץ אסורה דאע"ג דפת התירו וגם שמנונית של דגים הבלוע בה אינו בעין מכל מקום קודם שנבלע בעיסה היה אסור ונמצא שהעיסה בלועה מאיסורא דרבנן. [התרומה סימן כ"ח]. דין ביצים הטרופות בקערה אין קונין אותם מן העכו"ם והנהו קנטיאש ואובליאש שפיר קונין מן העכו"ם אע"פ שלא ראינו הבצים וגם אין לחוש שמא היה בהם דם ואי' אסורים משום בשולי עכו"ם של בצים למי שאינו תופס איסור בשולי עכו"ם בפת.
